אמא, משעמם לי!

כיצד פועל המוח כשאנחנו משועממים, ומדוע זה חיוני להתפתחות?

מדוע אנחנו כל כך מפחדים מכך שילדינו משועממים?

מהרגע שילדינו נולדים, אנחנו דואגים להם לסביבה מעניינת ומגרה. כשהם קטנטנים ממש, אנחנו קונים צעצועים שונים כדי לספק להם גירוי ועניין. כשהם גדלים, אנחנו לא חוסכים מהם צעצועים נוספים ומשחקים, וכשהם מתבגרים יותר, אנחנו גם חושפים אותם למסכים עם תכנים.

תינוקות זקוקים לגירויים על מנת לפתח את המוח.

בצעצועים ומשחקים יש תרומה חינוכית והתפתחותית גדולה, כמו משחקי מדע למשל.

כשלילדים משעמם, הם מתחילים להתלונן ולהעסיק אותנו.

כל הטענות לעיל - נכונות בהחלט. אבל גם לשיעמום יש מקום חשוב להתפתחות המוח, וחשוב לתת גם לו מקום.

מחקר עדכני שפורסם ב2018 סרק את מוחם של אנשים בעת שהם מבצעים 4 סוגי פעילות שונים - פעילות מעניינת, מנוחה, שיעמום ופעילות "קשב מושהה". מצב של שיעמום הושרה על המשתתפים בעזרת סרטון בן 8 דקות שהוכח בעבודות קודמות כמשעמם, מצב של עניין - ע"י סרטון מעניין בן 8 דקות, מנוחה - המשתתפים בהו במסך לבן עם איקס במרכזו למשך 8 דקות לפחות, ופעילות קשב מושהה - מדובר במשימה שארכה במשך 8 דקות, בה המשתתפים בהו באיקס קטן במרכז המסך, והיה עליהם ללחוץ על כפתור כאשר הם חזו ב"כוכב" שחוצה את שדה הראייה שלהם במסך. כל המשתתפים חוברו למכשירים שמדדו את הפעילות המוחית שלהם בעת המשימות.

הממצאים המעניינים הראו שבעת מנוחה, קשב מושהה ושיעמום - מופעלים קשרים ספציפיים בין הנוירונים במוח, כלומר רשת מסויימת של קשרים, ששמה Default Mode Network. כאשר המשתתפים עסקו בפעילות מעניינת ומוכוונת מטרה - הרשת הזאת פעלה הרבה פחות.

תמונה המציגה את האיזורים המוחיים הפעילים בכל אחת מסוגי המשימות

התמונה לקוחה מהמחקר: Danckert, J., & Merrifield, C. (2018). Boredom, sustained attention and the default mode network. Experimental brain research, 236(9), 2507-2518

Regions of the posterior DMN consistently active in the resting state, boredom mood induction and sustained attention task are highlighted. The same regions were anticorrelated during the interest mood induction (see, Tables for full details). Clusters shown in warm colours reflected correlated activity, whereas clusters shown in cool colours represent anticorrelated activity (colour figure online)

אותה "רשת ברירת מחדל" התגלתה בעולם של חקר המוח לפני שנים ספורות, ונחשבת עדיין לתגלית חדשה ומרתקת. עד כה, התגלה כי הרשת הזאת עובדת במצבים של "מנוחה", או כאשר המוח אינו עסוק במשהו מסוים וספציפי, ובעצם עובדת כאשר אנחנו מהרהרים, הוגים וזכרונות צפים בנו. זה נקרא בעגה המקצועית גם "חשיבה ספונטנית" או "mind wandering".

אילו תהליכים מנטליים, ומחשבות, מתרחשים במוח בזמן שרשת ברירת המחדל פועלת?

תיאוריה אחת מתייחסת לכך שרשת ברירת המחדל מייצגת קשב פנימי, כלומר מצב שבו האדם קושב לעולמו הפנימי ולא לגירוי חיצוני - כמו למשל חלימה בהקיץ. תיאוריה זו נתמכה במספר מחקרים.

בנוסף, מחקרים נוספים הראו כי רשת זו קשורה בתהליכים מנטליים של עיבוד המחשבות והרגשות של האדם, מה שעושה אותה רכיב חשוב ביכולת לזכור את מה שקרה בעבר - בעת שליפת זיכרון מהעבר נראתה פעילות ברורה של רשת זו, לתכנן קדימה ולייצר אמונות.

כיום ניתן לראות עדויות לתפקודה וקיומה של רשת ברירת המחדל מגיל חצי שנה - לפני כן, ישנן רשתות דומות שפועלות בשעת מנוחה במוחו של התינוק. החל מגיל 4, הרשת מתחילה להידמות בתפקודה לזאת של מבוגרים - אך אינטגרציה מלאה בין כל חלקיה מגיעה במלואה רק בגיל 13. נקודה שחשוב לציין היא שבדיקת הפעילות של רשת ברירת המחדל אצל ילדים היא בעת שינה, ופעילותה מושווית למבוגרים בעת מטלות בסגנון שתיארנו למעלה.בהחלט יכול להיות שמצב השינה עצמו משפיע על פעילות רשת ברירת המחדל, ולא הגיל - וככל הנראה פערים אילו ייבדקו במחקרים עתידיים.

אז מדוע חשוב לאפשר לילדים להשתעמם?

פעילות רשת ברירת המחדל מאפשרת לעבד זכרונות, מחשבות ורגשות. היא מאפשרת את ההסתכלות הפנימית, הקשב הפנימי - הסתכלות אינטרוספקטיבית, ומכאן ככל הנראה את תפישת העצמי - כיצד אני מול אחרים? עד כמה אני ביישן? עד כמה אני מצחיק? וכדומה.

רשת ברירת המחדל מאפשרת חשיבה בהקיץ, העלאה של זכרונות ומכאן עיבוד שלהם ושל הרגשות שנלוו להם.

ולא פחות חשוב - עבודתה של רשת ברירת המחדל קשורה בחשיבה יצירתית ובהגיית רעיונות.

מוח שעסוק כל הזמן בקשב חיצוני - אינו מפנה משאבים מנטליים לתהליכים הפנימיים - והפעילות המוחית של רשת ברירת המחדל, שיורדת משמעותית בעת עיסוק בגירויים חיצוניים, מצביעה על כך.

ולכן - הניחו לילדים (גם) להשתעמם. זה איזון חשוב בין עודף הגירויים שמציף אותם, ומאפשר להם ליצור, להיזכר, לחשוב ולהגות. וחשוב לומר - שגם לנו.

מקורות

בן סימון א., שרון ח. (2012). מהפכת המוח הנח, הידען https://www.hayadan.org.il/resting-brain-181212 Andrews-Hanna, J. R., Reidler, J. S., Huang, C., & Buckner, R. L. (2010). Evidence for the default network's role in spontaneous cognition. Journal of neurophysiology, 104(1), 322-335. Damaraju E, Caprihan A, Lowe JR, Allen EA, Calhoun VD,Phillips JP. 2014. Functional connectivity in the developingbrain: a longitudinal study from 4 to 9 months of age. Neuro-Image 84:169–180. Danckert, J., & Merrifield, C. (2018). Boredom, sustained attention and the default mode network. Experimental brain research, 236(9), 2507-2518. de Bie HMA, Boersma M, Adriaanse S, Veltman DJ, Wink AM,Roosendaal SD, et al. 2012. Resting-state networks in awakefive- to eight-year old children. Hum Brain Mapp 33:1189–1201 Fransson P, Skio ̈ld B, Horsch S, Nordell A, Blennow M, Lager-crantz H, A ̊den U. 2007. Resting-state networks in the infantbrain. Proc Natl Acad Sci U S A 104:15531–15536 Gao, W., Zhu, H., Giovanello, K. S., Smith, J. K., Shen, D., Gilmore, J. H., & Lin, W. (2009). Evidence on the emergence of the brain's default network from 2-week-old to 2-year-old healthy pediatric subjects. Proceedings of the National Academy of Sciences, 106(16), 6790-6795. Greicius, M. D., Krasnow, B., Reiss, A. L., & Menon, V. (2003). Functional connectivity in the resting brain: a network analysis of the default mode hypothesis. Proceedings of the National Academy of Sciences, 100(1), 253-258. Immordino-Yang, M. H., Christodoulou, J. A., & Singh, V. (2012). Rest is not idleness: Implications of the brain’s default mode for human development and education. Perspectives on Psychological Science, 7(4), 352-364. Long, X. Y., Zuo, X. N., Kiviniemi, V., Yang, Y., Zou, Q. H., Zhu, C. Z., ... & Li, K. C. (2008). Default mode network as revealed with multiple methods for resting-state functional MRI analysis. Journal of neuroscience methods, 171(2), 349-355. Lee, W., Morgan, B. R., Shroff, M. M., Sled, J. G., & Taylor, M. J. (2013). The development of regional functional connectivity in preterm infants into early childhood. Neuroradiology, 55(2), 105-111. Mckiernan, K. A., Kaufman, J. N., Kucera-Thompson, J., & Binder, J. R. (2003). A parametric manipulation of factors affecting task-induced deactivation in functional neuroimaging. Journal of cognitive neuroscience, 15(3), 394-408. Kühn, S., Ritter, S. M., Müller, B. C., Van Baaren, R. B., Brass, M., & Dijksterhuis, A. (2014). The importance of the default mode network in creativity—a structural MRI study. The Journal of Creative Behavior, 48(2), 152-163. Sherman LE, Rudie JD, Pfeifer JH, Masten CL, McNealy K,Dapretto M. 2014. Development of the default mode and cen-tral executive networks across early adolescence: a longitudi-nal study. Dev Cogn Neurosci 10:148–159 Singh, K. D., & Fawcett, I. P. (2008). Transient and linearly graded deactivation of the human default-mode network by a visual detection task. Neuroimage, 41(1), 100-112. Smyser CD, Inder TE, Shimony JS, Hill JE, Degnan AJ,Snyder AZ, Neil JJ. 2010. Longitudinal analysis of neuralnetwork development in preterm infants. Cereb Cortex 20:2852–2862 Thomason ME, Chang CE, Glover GH, Gabrieli JDE, GreiciusMD, Gotlib IH. 2008. Default-mode function and task-induced deactivation have overlapping brain substrates inchildren. NeuroImage 41:1493–1503