מדוע ילדים משחקים?

האם אי פעם שאלתם את עצמכם - מדוע ילדים משחקים?

המשחק הוא חיוני להתפתחות הילד - הוא תורם להתפתחות הקוגניטיבית, הפיזית, החברתית והרגשית של הילדים. למען האמת, משחק נמצא ככל כך חשוב להתפתחות ילדים אופטימלית, שהוא צוין כאחת מזכויות הילד במגילת זכויות האדם באו"ם. המשחק מאפשר לילדים לפתח את הדמיון שלהם ולהשתמש ביצירתיות ובמיומנויות השונות שלהם. המשחק מאפשר לילדים ליצור ולחקור עולם שבו הם שולטים, שליטה מלשון Master - בעולם הזה הם מיומנים, הם מחליטים, הם יודעים ואפילו בוראים את מה שהולך לקרות. בנוסף, בעולם המשחקי הזה, הילדים יכולים לכבוש את הפחדים שלהם בעת שהם מתרגלים במשחק תפקידים של מבוגרים. דרך השליטה במיומנות בעולם המשחקי שלהם, המשחק עוזר לילדים לפתח יכולות חדשות, מה שמעלה את תחושת הביטחון שלהם במיומנויות האלה, וכן מכין אותם להתמודדות עם אתגרים דומים במציאות ובעתיד. קחו לדוגמה ילד שמשחק באבני לגו ומנסה לבנות מגדל גבוה מאוד. תוך כדי המשחק, אם הילד לא יבנה למגדל תמיכה מספקת - המגדל ייפול. אבל תוך ניסוי וטעיה, הילד ילמד לחזק ולתת תמיכה למגדל, וכך ילמד בעצם חוקים פיזיקליים שונים - ואפילו מבלי שלימדנו אותו באופן ישיר. כשמאפשרים לילדים לשחק מתוך המוטיבציה הפנימית שלהם - ללא הכוונה חיצונית, אנחנו בעצם מאפשרים להם להתאמן ביכולת לקבלת החלטות, לנוע בקצב שלהם, לגלות על עצמם את תחומי העניין שלהם, ובסופו של דבר לעסוק בהתלהבות ובלב שלם בדברים שמרתקים אותם. דמיינו את הילדה שמשחקת עכשיו בפלסטלינה, ובקצב איטי, שקועה לגמרי בעולמה, מכינה עוד ועוד כדורים, מסדרת אותם לפי גדלים וצבעים, ושרה לעצמה שירים. היא מחליטה כיצד יש לסדר את הכדורים, היכן יתווסף כדור חדש בסדרה. היא נהנית ללוש את החומר, לבדוק את תכונותיו, ושקועה בפעילות הזאת במשך זמן ארוך. יש הגדרות רבות למשחק בספרות המקצועית; אבל ישנה הסכמה גדלה והולכת, שבמשחק מעורבת מוטיבציה פנימית, ואותה מוטיבציה מובילה לגילויים מהנים דרך המשחק. המשחק נעשה מבחירה, ולרוב אין לו מטרה חיצונית כלשהי; הוא כיפי וספונטני. אני מציעה לכם להתבונן במשך מספר רגעים בפעם הבאה שילדכם ישחקו משחק חופשי:

האם ילדיכם מתנהגים במשחק כמו ביומיום, או שבמשחק הם פתאום מגלים צד אחר? אילו תכונות יש לצד הזה, אילו מאפיינים הילדים שלכם מגלים, שלא הכרתם או שלא הבחנתם בהם עד עכשיו?

#משחק #טיפול_במשחק #התפתחות_ילדים

---

מקורות Kenneth R. Ginsburg, ; and the Committee on Communications and ; and the Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health Pediatrics January 2007, 119 (1) 182-191; DOI: https://doi.org/10.1542/peds.2006-2697 Michael Yogman, Andrew Garner, Jeffrey Hutchinson, Kathy Hirsh-Pasek, Roberta Michnick Golinkoff, COMMITTEE ON PSYCHOSOCIAL ASPECTS OF CHILD AND FAMILY HEALTH and COUNCIL ON COMMUNICATIONS AND MEDIA Pediatrics September 2018, 142 (3) e20182058; DOI: https://doi.org/10.1542/peds.2018-2058